חודשיים לפני ראש השנה הסיני – ואתה מגלה שמכרת מאות ארונות… שאין לך.
בחברה השותפה שכחו לדווח על הזמנה גדולה של ארונות אמבטיה. ההזמנות כבר יצאו ללקוחות. הסינים עוד רגע יוצאים לחופש.
ומפעלים? לא מוכנים אפילו לשמוע על הזמנה חדשה לפני החג. כשחברה צומחת בעשרות אחוזים בשנה, והייצור נמצא 3–4 חודשים ממך; חוסר הוודאות הוא חלק מהמשחק.
אין אופציה להיכשל.
מרימים טלפון לצוות בסין. מסבירים את המצב. מפרקים את המוצר לגורמים.
סיעור מוחות מהיר: איזה מפעל חלופי יכול לייצר עכשיו במחיר, באיכות ובזמן. מעבירים ארון לדוגמה. משלמים התחלת ייצור. רצים קדימה.
יומיים לפני ראש השנה הסיני – בדיקת סחורה, אישור, משלוח לישראל. הלקוחות נכנסים לדירות. ואז מתחילות להגיע התלונות. הארונות… סגולים.”
פותחים סחורה במחסן. בודקים. והאמת מתגלה: הלבן של המפעל החליפי הוא לבן עם נגיעה של פיגמנט סגול. כמעט לא נראה. אבל קיים. וזה הסטנדרט שלהם.
הלקח? קריטי. בזמן צמיחה, ובמיוחד במוצרים מובילים עם ביקושים לא יציבים:
*אבטיפוס במפעלים חלופיים – מכינים מראש
* לא מאשרים “בערך” – רואים בעיניים
* יורדים לרזולוציה הכי קטנה של חומרי גלם *
ו־Plan B צריך להיות על המדף… לא פתרון חירום בלחץ.
צמיחה לא נכשלת בגלל רעיונות. היא נכשלת בפרטים הקטנים שלא נבדקו בזמן.
אם יצא לכם להיות שם – או שאתם בדרך לשם – זה הזמן לחשוב על איך אתם בונים את ה־Plan B שלכם.







Hi, this is a comment.
To get started with moderating, editing, and deleting comments, please visit the Comments screen in the dashboard.
Commenter avatars come from Gravatar.